My Mother’s Diary היומנים של אמא

My Mother’s Diary

Written and directed by Amitai Kedar

I am my mother’s only son. On the day of my mother’s funeral, I found in a shoebox with her life’s diaries. Next to them, I found a letter. For twenty-five years I have kept the diaries with me. I can’t let them go– they are asking me to bring them to life. The play illuminates my childhood relationship with a mother who lived in two distinct and parallel worlds: our shared reality and the world of fantasy – a world of anguish and illusion, saturated with false delusions.

This is a rare opportunity to be share the inner world of a woman and mother who lived with schizophrenia, a serious mental illness, and who documented and left behind a raw account of her true-life experiences.

The play is about a mother’s dream is this really just an illusion, or maybe just a mask she wears just like the actor does on stage.

During the play, I discover that the choices I made in my life may actually part of a legacy and journey to fulfill the will/ dream that my mother left me.

In the play I give Mother’s Diaries life. I give my mom life through me.

Dreams are meant to come true!

Amitai Kedar was born in Toronto and grow up on a Kibbutz in Israel. He is a graduate of Tel Aviv University’s School of Performing Arts and has appeared in numerous film, television and live theatre productions in Israel, Europe, and the United States. His film credits include the Oscar-winning Son of Saul (Hungary 2016). Theatre roles include Habima’s (Israeli National theatre) production of The Dybbuk, a North American national tour of the Gershwin musical My One and Only and for Folksbiene Yiddish Thetare in NYC. For Yiddishpiel (the Yiddish theater in Israel) he starred in numerous shows, such as Tzei Kuni Lemmel and Oedipus Schmoedipus, a stage adaptation of New York Stories, in which he played Woody Allen. 2019 Amitai was playing the role of Shimon Peres in Toronto (Studio 180 and Mirvish production) of the Tony award winner “Oslo”.

*The play will be conducted in Hebrew

For further information please contact Galya Sarner. Director. The Israeli Canadian Project at galyas@srcentre.ca

ביום ההלוויה של אמא שלי, מצאתי בתוך קופסת נעליים, יומנים שהיא כתבה לאורך השנים ולידם מכתב.

אני בנה היחיד. כשנפטרה הייתי סטודנט צעיר למשחק ותיאטרון. עברו כ- 25 שנה ומאז היומנים איתי, מבקשים ממני, מתחננים, שאתן בהם חיים. היומנים שופכים אור על ילדותי, על יחסיי אם ובנה בשני עולמות מקבילים בהם היא חיה: עולם המציאות ועולם הפנטזיה – עולם ייסוריי הנפש והאשליה, הרווי בתעתועי שווא.

הזדמנות ייחודית ונדירה להיחשף לעולמה הפנימי של אישה, אמא, המתמודדת עם מחלה נפשית קשה, ואשר תיעדה את תחושותיה וחוויותיה בזמן אמת.

המחזה עוסק בחלום של אמא. האם הוא אמנם רק אשליה, סימפטום של מחלתה? או אולי רק מסיכה שהיא עוטה עליה בדיוק כפי שעושה השחקן על הבמה.

במהלך ההצגה אגלה, שאולי הבחירות שעשיתי בחיי הן בעצם חלק מהמסע שלי לקיים את הצוואה/החלום שהשאירה לי אמא;

במחזה אני נותן ליומנים של אמא חיים. נותן לאמא חיים בי.

ההצגה בעיברית ומבוססת על סיפור אישי קנדי - ישראלי

ובעקבות הצלחת ההצגה בארץ והתגובות המרגשות למופעים שהתקיימו במסגרות שונות בטורונטו בסתיו , ההצגה חוזרת למופע חד פעמי מרגש במרכז פרוסרמן.

מצורף קישור לכתבה ששודרה בערוץ הישראלי פרספקטיבה:

https://youtu.be/bArAAmfuU-M?si=wSyveAsDa8_MT8x5

ביקורות ושבחים על ההצגה:

"זו הזמנה לקהל להיכנס אל המקומות העמוקים של הלב.

אמיתי קדר מסמן ומאיר מסלול לאלה שהולכים כמו שהוא הלך, קצת סומים בתוך החושך, להראות שיש גם אור.

יומנים, כתבים של נפשה של אמא המכלה את שפיותה, אבל לא מכבה את אהבתה לבנה היחיד.

תשדורת סוערות מהעבר..."

"ידיעות אחרונות" (9.7.21 ליעד ורבר)

"אמיתי קדר הוא ההוכחה שמחלת נפש לא מאיימת ומפחידה כמו שהיא מצטיירת.

היומנים של אימו הם הצוואה שלה... הם רואים אור בהצגת היחיד המרתקת"

"יוצאים קבוע" (2.5.21 נטלי פורטי)

"הצגת יחיד תמיד תלויה כולה ביכולתו של שחקן אחד לשאת על כתפיו הצגה שלמה. באתגר זה עומד אמיתי בהצלחה רבה ... בעתיד נראה את היצירה שלו הולכת ומתפתחת, ומתעצמת, וזה בעצם טיבו של התיאטרון"

אביבה רוזן, ביקורת תיאטרון מגזין "מרתה יודעת" (8.12.21)

את ההצגה נושא קדר על כתפיו בלבד ועושה זאת באופן מעורר התפעלות. קדר משתף את הקהל במהלך ההצגה, כאילו מזמין אותו לחוויה האינטימית שלו. הוא מתעתע בצופים כשהוא משחק בין חלומו ליצור הצגה לבין עצם קיומה במציאות.

יפעת גדות, ביקורת תיאטרון, אתר NEWS1 , 12.7.22

״ביצירת התיאטרון המיוחדת במינה מזכיר לנו אמיתי קדר שאומנותו של השחקן הוא לשמש שליח ציבור. של חמלה. כי זו מהותו של תיאטרון אמיתי - נתכנסו הערב האומן וקהל הצופים לחמול על המין האנושי. תודה אמיתי על החסד שאתה מעניק לקהל צופיך״

פרופסור יוסי יזרעאלי - במאי ואיש תיאטרון

"מרגש. מסע אל תוך החוויה שלש ילד לאם הלוקה במחלת נפש. בין מציאות לתעתועי נםפש בצורה הכח אנטי סטיגמנטטית ואותנטית ועם המון אהבה".

ד"ר טל ברגמן – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות

ההגדרה "מפגש תיאטרלי אינטימי" כל כך מדוייקת. ארוע אמנותי קצר וקולע עם שליחות ומסר. הזכיר לי את BEAUTIFUL MIND (דעת יפה) בהיותם חושפים את פני מחלות הנפש והשפעתן על הסביבה ובכך מהווים מקור עידוד ותרומה לתיקון חברתי. תודה, תודה אמיתי!

פרופ' אריאל רובינשטיין אונ' תל אביב – זוכה פרס ישראל לכלכלה

"אמיתי קדר ממחיש במשחק נהדר, את המורכבת להיות בן לאמא המתמודדת עם מחלה נפשית. היה מרגש, לא הפסקתי לדמוע. הצגה חשובה ונוגעת"

עו"ס קרן בצר, מנהלת אגף מרכז משפחת מתמודדים - המרכז הרפואי גהה

"הצגה שהיא פתיחת הלב והנשמה"

ד"ר וונדי חן – ראש מערך השירות הסוציאלי – המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

"אמיתי יצא למסע יצירה שבו הפך את חלומותיה של אמו ואת חוויותיו מתוך הקשר עמה להצגת יחיד מרגשת שמציגה את הפסיכוזה של האם באופן אנושי ומלא חמלה"